החלטה בתיק ה"ת 53692-09-12

בפני בקשה להאריך את תוקף הערבויות אשר הוטלו על המשיב ביום 19.4.12, למשך 180 יום נוספים, מכוח סעיף 58(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

כנגד המשיב ואחרים מתנהלת חקירה של משטרת ישראל (היחידה הארצית לחקירות הונאה) בחשד לביצוע עבירות גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.

מדובר בחקירה שראשיתה בהגשת תלונה כנגד מר אברהם ישראל - יו"ר, מנהל ומורשה חתימה בעמותת "חזון ישעיה" ( להלן: העמותה) שעניינה חשד להונאת תורמים שהעבירו עשרות מיליוני שקלים לעמותה.

העמותה עצמה הינה עמותה שהוקמה בשנת 1998 לצרכי צדקה, וביניהם חלוקת מזון לנזקקים ומתן טיפולי שיניים לנזקקים, והיקף פעילותה עומד על עשרות מיליוני שקלים בשנה.

על פי החשד מר אברהם ישראל ועובדים אחרים בעמותה, וביניהם המשיב (המוגדר כעוזרו האישי ויד ימינו של מר אברהם ישראל), הונו את התורמים לעמותה וגנבו מכספי העמותה עשרות מיליוני שקלים, זאת תוך כדי הטעיית התורמים ויצירת מצגי שווא.

המחלוקת בין הצדדים מתמצת בהארכת תוקף צו עיכוב היציאה מן הארץ וההפקדה במזומן (שהועמדה על סך 50,000 ש"ח), כשאין המשיב מתנגד לבקשה, ככל שהיא מתייחסת להארכת תוקף שאר הערבויות (ערבות עצמית וערבויות צד ג').

בעת הדיון בבית המשפט מסר נציג המבקשת כי ככלל החקירה ברובה הסתיימה, ותיק החקירה כמעט במלואו עבר לעיון הפרקליטות, עם המלצה להעמיד את המשיב לדין.

נציג המבקשת עתר להארכת תוקף הערבויות וטען כי קיים חשש שביטול תנאי הערובה יגרום לשיבוש הליכי חקירה ומשפט על ידי המשיב, כמו גם כי קיימת סכנה שבמידה והמשיב יוכל לצאת את הארץ, ינצל עובדה זו וימלט מפני אימת הדין.

בתמיכה לבקשה הוגשו לבית המשפט חומרים חסויים (דו"ח סיכום חקירה - במ/2 ואמרת המשיב מיום 14.8.12 - במ/3).

ב"כ הנאשם העלתה טיעונים כנגד הארכת תוקף הערבויות וביקשה שלא להעתר לבקשת המדינה. לדבריה בהעדר הצהרה מטעם הפרקליטות כי יוגש כתב אישום כנגד המשיב, אין מקום להעתר לבקשה.

לחילופין טענה כי מדובר בבקשה לא מידתית, אשר אינה מבוססת על אדנים מוצקים, שכן אין בידי המבקשת כל אינדיקציה כי המשיב יעזוב את הארץ וימלט ממנה. נהפוך הוא מדובר במי שמרכז חייו בישראל, היא מקום מגוריו ומגורי משפחתו ובה תשעת ילדיו הקטינים.

כמו כן אין בידי המבקשת בדל ראיה כי המשיב ניסה או מנסה לשבש הליכי חקירה ומשפט.

ב"כ המשיב הוסיפה כי בקשת המדינה אינה מידתית, באשר היא פוגעת יתר על המידה הן בזכות הקנין של המשיב, אשר נאלץ להלוות כספים ממקורות שונים לצורך תשלום ההפקדה, והן בזכות המשיב לחופש התנועה וזכות היציאה מן הארץ.

דיון והכרעה

יאמר מיד כי העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות ביותר, וסכומי הכסף הקשורים בביצוע עבירות אלו הינם בהיקפים גדולים עד מאוד.

על פי החומר שנאסף עד כה והועבר לעיוני עולה כי בידי המבקשת מצוי בסיס ראייתי המלמד כי הפעילות של מנהלי ועובדי העמותה, ובהם המשיב (שהיה יד ימינו ועוזרו הקרוב של מר אברהם ישראל), כמעט כולה, ממסד עד טפחות, טבלה בפעילות פלילית שעיקרה בהתנהלות בלתי חוקית מתמשכת, בדמות יצירת מצגי שווא בפני תורמים במטרה לגרוף כספי תרומות בהיקפים ניכרים, תוך הצגת נפח פעילות גדול הרבה  יותר מזה הקיים בפועל, תוך רישום כוזב של דו"חות כספיים במטרה להסוות את הפעילות הבלתי חוקית, ובאמצעות כל אלה גניבת עשרות מליוני שקלים מכספי העמותה (ראה בענין זה גם החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק פר"ק 3784-04-12, מיום 20.9.12, שם ניתן ע"י כב' השופט מינץ צו לפירוק העמותה, המתבסס בין היתר על פעילותם הבלתי חוקית של מנהליה ועובדיה - במ/1).

למקרא החומר שהועבר לעיוני, מצאתי כי קיים בעת הזו, בסיס ראייתי המקים חשד סביר, אם לא למעלה מכך, להתנהלות פלילית מצד המשיב, ובענין זה מוצאת אני להפנות לבמ/2 עמ' 42 ו - 44-45 ובמ/3 על הנספח שצורף לו, כמו גם לעובדה שהנאשם בחר לשמור על שתיקה רועמת ומוחלטת ולא סיפק כל הסבר לממצאים המפלילים בעניינו.

יחד עם זאת אדגיש כי החלטתי לעת הזו נעשית על בסיס חומר החקירה שהוצג לי, בזהירות המתבקשת, ומבלי שיהיה בכך כדי קביעת מסמרות בנוגע לתשתית הראייתית.

בכל מקרה לשלב בו אנו מצויים די בראיות שנאספו עד כה ובחומר שהוצג לי כדי ליצור תשתית ראייתית ולבסס חשד סביר לביצוע העבירות ע"י המשיב באופן המצדיק הארכת תוקף הערבויות, עד לקבלת החלטה בדבר המשך ההליכים ע"י הפרקליטות, ככל שתכלית הערבויות עדיין קיימת.